צ’י זהו כוח חיוני שעומד בבסיס התפקוד של הגוף, הנפש והרוח. הצ’י מהווה מושג מרכזי ביותר בשיטות ריפוי, תראפיות וטקסים רבים ומגוונים. הצ’י הוא מושג שפותח במקביל במספר תרבויות ולכן זכה לשמות כמו “קי”, “מאנה” ועוד.
על פי רוב התאוריות שמתבססות על קיומו של הצ’י, האנרגיה הזו זורמת בערוצים מיוחדים בגוף האדם הקרוים “מרידיאנים” ורוב הבעיות הרפואיות והנפשיות באדם נובעות מהפרעות, חסימות, או דיסהרמוניה בזרימת הצ’י בגוף.
הצ’י במסורת הרפואה הסינית
על פי המסורת הרפואה הסינית יש כמה סוגי צ’י בגוף. מרגע הלידה מתחיל הגוף להטען בצ’י הנשימה ובצ’י המזון. הצ’י התורשתי ממוקם בכליות והוא קיים בכמות נתונה היכולה להתבזבז אך לא לגדול.
הצ’י בגוף, לסוגיו השונים, נוצר משילוב של צ’י הנשימה עם צ’י המזון בעזרת הצ’י התורשתי הפועל כזרז. צ’י המזון מתחיל להספג בגוף כבר בפה ועובר לטחול.
תהליך ההפרדה של הצ’י מהמזון ממשיך במעי הדק ומשם לטחול. מהטחול מועבר צ’י המזון לריאות, שם הוא נפגש עם צ’י הנשימה וביחד הם יוצרים את כל שאר סוגי הצ’י בגוף: הצ’י של האיברים, הצ’י הזורם באפיקים,הצ’י המזין, צ’י החזה, צ’י הדם, צ’י היסוד (השוכן בכליות) והצ’י המגן הנמצא בחלק החיצוני של הגוף.
ככל שרמת הצ’י בגופנו גבוהה יותר, כך אנו בריאים יותר. כשרמת הצ’י בגוף יורדת, רמת החיסון יורדת אף היא.
הצ’י מהווה חלק מכל מה שקורה בגוף ובכלל
צ’י מחדד את החושים, נותן כטח לשרירים, עוזר ללב לדחוף את הדם ועוד.
אחד מסוגי הצ’י המעניינים הוא צ’י היסוד שמכונה ג’ינג ותפקידו לדאוג לגדילה, להתבגרות ולפוריות. כאשר שיעורו בגוף יורד מופיעים בדרך כלל איתותים של חוסר בריאות.
המזון העשיר ביותר הצ’י הם הנבטים ואכילתם מומלצת בייחוד לאנשים מבוגרים הזקוקים ליותר צ’י מבחוץ מאחר שהצ’י הפנימי שלהם הולך ואוזל.
גולשים 1,837
דירוג: